להצליח בעזרת יזמות עסקית
לקראת תחילת העשור השני באלף השלישי, הננו מתבשרים מצד אחד על הישגיה הכלכליים של ישראל בשנת 2010, לעומת שאר מדינות המערב, ויחד עם זאת, עדיין מספר המובטלים הולך וגדל. האם זוהי תופעה אקראית או מגמה ארוכת טווח?
מאת: פרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת ונשיאת ISEMI מכללה ליזמות.
למרות ההישגים האוביקטיביים של מדינת ישראל בשלושת העשורים האחרונים, (הבורסה של ת"א אחת הטובות בעולם, השקל אחד המטבעות החזקים בעולם, הנדל"ן עולה כפורח ותל אביב נבחרת לאחת מ-5 הערים "ה-קוליות" בעולם, וכו'), הפערים בין אלו שיש להם וחסרי האמצעים הולכים ומתגברים, והיכולת של הדור הצעיר, אפילו המשכיל, למצוא תעסוקה שממנה יוכל להתפרנס בכבוד "ולהגיע לדירה" הולכת ומתמעטת.
מתחילת שנות האלפיים, מחפש חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה פיתרון בתחום היזמות העסקית.
ההבדל העיקרי בין היזמות שעליה דובר בתחילת שנות האלפיים למצב בתחילת 2014 הוא בשקיעה יחסית של זוהרו של ההיי טק. בעוד שלפני שני עשורים זוהתה יזמות עסקית כמעט באופן בלעדי עם מיזמים טכנולוגיים, הרי לאחרונה השתנו הדברים באופן דרסטי. הסיבה לכך היא התפוצצות הבועה בתחילת שנות האלפיים והמשבר הכלכלי בשנת 2008 שהתבטאו, בין היתר, בשקל חזק המקשה על הייצוא. אי לכך, נמצא היום תחום היי-טק בסטגנציה וכשמדברים היום על מיזמים חדשים מתכוונים הרבה יותר לעסקים קטנים בעיקר בתחום השירותים העסקיים או הייצור הלוקאלי.
אז, איך מייצרים מיזמים גם בתקופות קשות?
פרופ' ליאורה קצנשטיין, נשיאת אייסמי ללימודי יזמות עסקית וניהול בינלאומי, המכשיר מידי שנה עשרות יזמים חדשים, טוענת כי ״מי שיזם טוב, יצליח גם בתקופות קשות. הכסף הוא משתנה פחות חשוב מאשר ידע" .
למרות ההישגים האוביקטיביים של מדינת ישראל בשלושת העשורים האחרונים, (הבורסה של ת"א אחת הטובות בעולם, השקל אחד המטבעות החזקים בעולם, הנדל"ן עולה כפורח ותל אביב נבחרת לאחת מ-5 הערים "ה-קוליות" בעולם, וכו'), הפערים בין אלו שיש להם וחסרי האמצעים הולכים ומתגברים, והיכולת של הדור הצעיר, אפילו המשכיל, למצוא תעסוקה שממנה יוכל להתפרנס בכבוד "ולהגיע לדירה" הולכת ומתמעטת.
מתחילת שנות האלפיים, מחפש חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה פיתרון בתחום היזמות העסקית.
ההבדל העיקרי בין היזמות שעליה דובר בתחילת שנות האלפיים למצב בתחילת 2014 הוא בשקיעה יחסית של זוהרו של ההיי טק. בעוד שלפני שני עשורים זוהתה יזמות עסקית כמעט באופן בלעדי עם מיזמים טכנולוגיים, הרי לאחרונה השתנו הדברים באופן דרסטי. הסיבה לכך היא התפוצצות הבועה בתחילת שנות האלפיים והמשבר הכלכלי בשנת 2008 שהתבטאו, בין היתר, בשקל חזק המקשה על הייצוא. אי לכך, נמצא היום תחום היי-טק בסטגנציה וכשמדברים היום על מיזמים חדשים מתכוונים הרבה יותר לעסקים קטנים בעיקר בתחום השירותים העסקיים או הייצור הלוקאלי.
אז, איך מייצרים מיזמים גם בתקופות קשות?
פרופ' ליאורה קצנשטיין, נשיאת אייסמי ללימודי יזמות עסקית וניהול בינלאומי, המכשיר מידי שנה עשרות יזמים חדשים, טוענת כי ״מי שיזם טוב, יצליח גם בתקופות קשות. הכסף הוא משתנה פחות חשוב מאשר ידע" .
האתגר המרכזי של כל עסק כיום הוא חד משמעית לשרוד, אומרת קצנשטיין, "תמיד האמנתי שהכלכלה החדשה זאת בועה שעתידה להתפוצץ ובאופן מאוד לא מפתיע זה אכן קרה".
"הסיסמא שלנו באייסמי היא: מהון סיכון להון המבוסס על ידע. מבחינתנו, הכסף הוא משתנה פחות חשוב מאשר ידע. מי שהוא יזם טוב, כלומר מזהה נכון את השוק, צומח באופן מבוקר ועושה שימוש נכון באנשים ומשאבים, יצליח גם בתקופות קשות".
"הסיסמא שלנו באייסמי היא: מהון סיכון להון המבוסס על ידע. מבחינתנו, הכסף הוא משתנה פחות חשוב מאשר ידע. מי שהוא יזם טוב, כלומר מזהה נכון את השוק, צומח באופן מבוקר ועושה שימוש נכון באנשים ומשאבים, יצליח גם בתקופות קשות".
תמונת המצב העסקית בשווקים העסקיים באופן כללי, ובשוק ההיי-טק בפרט שונה באופן מהותי מזה שהכרנו רק עד לאחרונה. "כיום ההגדרה למהותה של חברה בראשית דרכה, השתנתה. פעם מספיק היה רעיון משורבט על חתיכת נייר כדי שזו תהיה חברה. היום, גם לאחר שנתיים של עבודה קשה החברה עדיין לא בשלה מספיק להשקעה. פעם, יזם שבא למשקיע הון סיכון וביקש מיליון דולר, היה נשלח הביתה כדי שיגבש תוכנית ל-10 מיליון כדי להגיע לנתח שוק משמעותי ומהר. עכשיו, כאשר נגוז הכסף מהשוק פתאום התברר שנתח שוק הוא משתנה הרבה פחות חשוב מאשר הידע איך לעשות את הדברים נכון, גם כיזם תוך ארגוני".
אז איך בכל זאת לומדים להצליח, גם בזמנים קשים?
ISEMI היא חממה ליזמים המפעילה מגוון גדול של תוכניות הכשרה, המיועדות ליזמי סטארט אפ , יזמים תוך ארגוניים , ויזמים חברתיים . בנוסף, עוסק המרכז בתוכניות הכשרה לארגונים מובילים במשק כגון בל"ל, המכללה למנהל וכו'. במסגרת החממה, זוכים היזמים של ISEMI לסיוע בגיוס הון ובייעוץ אישי ממוקד בשיטת הקאוצ'ינג. מאז שנת 1997 מפעילה אייסמי בישראל תוכניות ייחודית של אוניברסיטת סווינבורן האוסטרלית. אוניברסיטת סוינבורן שבמלבורן אוסטרליה נוסדה ב-1908, ונחשבת למובילה עולמית בתחומים טכנולוגיים רבים, כמו גם בתחום היזמות העסקית ואף זכתה לפרסים בינלאומיים רבים בתחומים אילו. לפי ה"אקונומיסט", אוסטרליה היתה המדינה המערבית היחידה שצמיחתה לא נפגעה ב משבר הכלכלי הפוקד את העולם המערבי בשנתיים האחרונות. נהפוך הוא, היא ממשיכה לצמוח בקצב מדהים של 6% בשנה.
כמה דברים הופכים את "אייסמי" למסגרת לימודים אקדמית שונה וייחודית. כל הסטודנטים, ללא יוצא מן הכלל, הם או יזמים בתחומים עסקיים שונים -לאו דווקא טכנולוגיים- או מתכננים להיות כאלה בעתיד הקרוב. ב- ISEMI מדגישים כי יזמות יכולה להיות גם בתחומי מלכ"ר וגם יזמות תוך/פנים עסקית. כולם עובדים על הפרוייקטים האישיים שלהם כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים ולכן למרות העבודה הקשה, ההנאה מרובה והמוטיבציה מוגברת. בנוסף, הקונספט הלימודי ב"אייסמי" גורס כי הסטודנט לא לומד עבור ציון אלא עבור חשבון הבנק שלו. המשמעות הישירה היא לימודים בהיבט מאוד תכליתי ומרצים, שמלבד ניסיון אקדמי עשיר, הם כולם אנשי עסקים משופשפים בעלי רקע בין לאומי נרחב. חציים מגיעים בקביעות מאוניברסיטת האם באוסטרליה ומאוניברסיטאות מובילות אחרות.מסגרת הלימודים מאפשרת לכל יזם, באופן נדיר וחד פעמי, לחשוף את הפרוייקט היזמי שלו בפני הסטודנטים וסגל מרצים וה"מעטפת החיצונית" המורכבת ממנהלי הון סיכון, מנהלי חברות יועצים עסקיים ואנשי עסקים הבאים משלל תחומים. כדי שזה יתרחש, כולם ללא יוצא מן הכלל, חתומים על הסכם לשמירת סודיות. הדבר מאפשר לקבל שורה של החלטות בעלות ערך קריטי ולשפר את המיזם ללא הכר, כפי שאכן קורה כל הזמן. בנוסף, ISEMI מעודדת שיתוף פעולה ועבודת צוות של הסטודנטים. ואם עדיין לא הזכרנו זאת, הלימודים מתנהלים לרוב באנגלית. רכישת השפה העסקית היא ערך מוסף חשוב מאוד ללומדים באייסמי. "הלימודים כאן הם תפיסתית שונים. אנחנו נותנים ארגז כלים ומצפים מכל סטודנט לעשות איתו משהו בעל ערך", אומרת פרופ' קצנשטיין. סטודנט ויזם שסיים לאחרונה את לימודיו ב- ISEMI הוא אמיר פרוינדשהיה שותף בהקמה של חברת סטרט-אפ "פלאוור" שהוקמה ב-96, זכתה להצלחה גדולה, העסיקהמעל 400 עובדים והונפקה בשווי של מעל 400 מיליון דולר בנאסד"ק. מאז התמזגה עם חברתבריסקום והיום נקראת אלווריון, שם היה מנהל פיתוח. למרות שעבר בהצלחה רבה את כלשלבי היזמות ויכל ללמוד בכל מקום בעולם, החליט לקחת שנת חופשה לצרכי לימודיםוללמוד דווקא ב"אייסמי" שברמת אביב. "הרבה פעמים שאלו אותי, אם יש לי כבר כל כךהרבה ניסיון עסקי, אז לה אני צריך את זה? התשובה היא שיש דברים שהיום הייתי עושהאחרת. זה נותן פרספקטיבה שונה. הלימודים גם עשו לי את הקישור בין צדדים מעשייםלתאורתיים וחיברו לי את הפאזל. הרבה פעמים קרה שהשתמשתי באירועים שחוויתי לצורךעבודות שהגשתי". גל ענבר גם הוא בוגר המסלול ב- ISEMI הוא סמנכ"להשיווק בחברת הסטארט-אפ דוק-ויטנס שפיתחה אמצעי חומרה להגנה על תוכנה כך שאיננו מאפשר העתקה או שיתוף מעבר לזה הקבוע ברישיון השימוש. "זה יתרון עצום שניתן להביאאת העבודה לתוך חדר הלימוד. זה נותן אפשרות ללטש את הסלעים ליהלומים יחד עם כולם. אני אישית ליטשתי את דו"חות האקסל שהייתי צריך להגיש למשקיעים, בניתי במשך הלימודיםאת כל התכנון הפיננסי והמצגות והפרזנטציה שלי השתנו לבלי הכר. אני לוקח דברים שממילא צריך לעשות ו"קונה" יעוץ של חברים טובים של מרצים ושל יועצים שאני מעריך את דעתם. ביחד מגלים נקודות מבט חדשות לנושאים בהם אנחנו מתלבטים ב חיים העסקיים שלנו." בוגר נוסף הוא פרי אמיתי, מהנדס מוצר בהכשרתו, יזם וממציא, פיתח שורה של מוצרים הנמצאים בשימוש היחידות המיוחדות של צה"ל: "בעבר יכולתי לשרוף שנתיים והמון כסף על מוצר שלא היה מוביל אותו לשום מקום. היום זה לא היה קורה. כל החשיבה העסקית שלי השתנתה". מסכם אשר בן דוד: "קיבלתי בחינם את שכר הלימוד שאחרים שילמו. זה לא מגדל שן של אקדמיה. זה בית ספר לחיים האמיתיים מפי אנשים שהיו שם וראו עסקים בכל העולם".