Eng

המשבר הפיננסי וההגמוניה האמריקאית

מאת: פרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת ונשיאת ISEMI מכללה ליזמות.

בוועידת ישראל לעסקים בחודש דצמבר 2007, ניבא פרופ' נוריאל רוביני, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ניו ג'רסי שבארה"ב את המשבר ההולך ומתרגש על הכלכלה האמריקאית ובעקבותיה הכלכלה העולמית. רבים וטובים כגון אבי כהן ג'ונס, הגורו של בנק ההשקעות גולדמן-סאקס, ומר יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר וחבר דירקטוריון חברת הביטוח AIG, ביטלו דבריו בזלזול.
 
רוביני לא היה היחיד שחזה את המשבר הצפוי מההתנהלות חסרת הרסן של הגופים הפיננסיים בארה"ב, ובראשם קרנות הגידור ובנקי ההשקעות. הכתובת הייתה על הקיר, לכל מי שרצה להאזין, אך הרוב העדיפו להקשיב לנבואות החיוביות שהגשימו את עצמן בעשור שקדם לכך. בישראל, דיברו על כך רבים וטובים, לדוגמא גיא רולניק בכתבותיו בחודש ינואר 2008, בהן צפה את המשבר.
 
ביום 15.10.08 התבטא המשקיע האגדי גורג' סורוס כי "זהו המשבר החמור ביותר שראיתי, לא אראה עוד כזה". משפט זה נאמר במסגרת מסיבת עיתונאים של וועידת קרן המטבע העולמית בוושינגטון המנסה עדיין, 5 שנים אחר פרוץ המשבר, למצוא פיתרון למשבר הפיננסי העולמי. כיום, שותף לדעה זו גם המשקיע האגדי ווארן באפט, שרווחיו ירדו בכ-90% בשנת 2008.
 
כיום, ברור כי המשבר הכלכלי של שנת 2008 לא נבע מבועה נקודתית בתחום הדיור (דבר הידוע בתור משבר הסאב-פריים) אלא מכשל מובנה שהיה קיים בשוק הפיננסי האמריקאי בשלושת העשורים האחרונים. כשל זה נבע ממינוף יתר של אשראי שניתן ללקוחות ללא יכולת החזר, אשראי שאוג"ח פעמים רבות בכדי למחזרו, וכתוצאה מכך נבצר מגורמי שוק ההון והרגולציה לשערך נכון את החוב הבסיסי.
 
כיום מדברים כל הגורמים בשוק על תפקידם החשוב של הרגולטורים, ומציינים לטובה את גורדון בראון, ראש הממשלה הבריטי שדאג להלאים את מרבית הבנקים הגדולים בבריטניה, עוד לפני שארעה בהם קריסה משמעותית.
 
בארה"ב לעומת זאת, התעכב שר האוצר, הנרי פולסון, שהגיע מבנק ההשקעות היוקרתי Goldman Sachs בטיפול במשבר, באמונה כי השוק החופשי ידאג לתיקון אוטומטי. מבקרים רבים תהו על התנהלותו בחודש ספטמבר 2008, כשנתן לבנק ההשקעות Lehman Brothers לקרוס, כשרק כמה ימים לפני כן חילץ מהמשבר את בנק ההשקעות הקטן יותר Bear Stearns. ישנם האומרים כי גם בארה"ב, כמו ב"ביצה הישראלית", הכל אישי.

כשנשאל סורוס האם לדעתו בעקבות המשבר הפיננסי תיפגע הגמוניה האמריקאית בעולם, ענה: "ב-25 השנים האחרונות, ארה"ב צרכה בכל שנה 7% יותר ממה שייצרה. זה גרם לכך שבמדינות שונות יש רזרבות, ואילו לארה"ב יש התחייבויות. זה בוודאי משפיע על יחסי הכוחות בעולם".