אקזיט בעולם העסקים

מאת: פרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת ונשיאת ISEMI מכללה ליזמות.

חשבת ש"EXIT" זה רק שלט יציאה מעל לדלת? תחשבו שוב. ולמה בעצם האיש בשלט תמיד רץ?

"אקזיט" - בוודאי יצא לכם לשמוע את המושג לפחות פעם אחת בהקשר של יזמות או עולם העסקים, ולא הבנתם בדיוק במה מדובר. רבים בוודאי יזכרו את תוכנית הטלוויזיה "מסודרים". סטארט-אפיסטים שאפתניים שנמכרים לחברת ענק אמריקאית, ולא צריכים לעבוד יום נוסף בחייהם. EXIT, בתרגום מילולי - ״יציאה״, פירושו היכולת לצאת מבעלות (מלאה או חלקית) על עסק ולוותר על היכולת לקבל ולבצע החלטות עסקיות עתידיות במסגרתו. הבעלים הפורשים, אלה ש"עושים את האקזיט", לרוב יתוגמלו בעבור הוויתור באמצעות כסף, מניות או אופציות. גובה התגמול תלוי בשווי החברה, ברמת הוויתור על הזכויות, ובגורמים רבים נוספים.

קוראי המוספים הכלכליים שביננו מכירים את האקזיט מכיוונה של החברה הקונה - "חברת X (לרוב חברה בינלאומית עם תחומי עניין רבים) תרכוש את חברת Y (לרוב חברה מקומית המתמקדת באחד מתחומי העניין של חברה X) תמורת Z מיליוני דולרים (עלות האקזיט, או, התגמול אותו יקבלו הבעלים הנוכחיים תמורת הוויתור שלהם על זכות קבלת ההחלטות בחברה)".

תעשיית ההייטק הישראלית היא בת כשלושה עשורים.

בעשור הראשון לקיומה היה האקזיט המיוחל בד"כ בצורת הנפקת מניות החברה בברוסאות בחו"ל (IPO - Initial Public Offering), בעיקר בנאסד"ק שבארה"ב.

בשני העשורים האחרונים היו רוב האקזיטים של חברות ישראליות מסוג Mergers & Acquisitions, M&A , כלומר רכישה ע"י חברות גדולות, בעיקר זרות.

אנו מתוודעים לאקזיט בד"כ בסוף תהליך ארוך של הקמת חברת סטארט אפ, ולא תמיד מודעים לכך שעל מנת להגיע לרגע המיוחל העבודה מתחילה הרבה לפני הכותרת בעיתון. עוד דבר שרבים מהסטארטאפיסטים המתחילים אינם מודעים אליו, היא העובדה כי רק אחד מתוך 10 סטארט אפים מגיע בכלל לאקזיט המיוחל, וגם אז לא תמיד מצליח אפילו להחזיר את הכספים שהושקעו בו, שלא לדבר על הזמן והמאמץ שאינם ניתנים לכימות בכסף.

במקרים רבים המודל העסקי של החברה נבנה כך שיעניין חברות גדולות יותר, מתוך כוונה של מקימי החברה לבצע אקזיט ביום מן הימים. במקרים אחרים החברה משנה את המודל העסקי שלה בהתאם לצרכיהן של אותן חברות בינלאומיות. לאחר שהתגלה עניין ראשוני בחברה שבעליה מעוניינים לבצע אקזיט, מתחיל שלב המו"מ בין שתי החברות, במסגרתו יוחלט על גובה התגמול. המו"מ יכול לקחת שבועות, חודשים ולעיתים אף מספר שנים.

האקזיט מאפשר ליזם לגרוף רווחים מהעסק שיצר, ולבחור האם לנוח על זרי הדפנה (במקרה של אקזיט גדול) או להמשיך ולהקים עסק חדש (וכך יהיה עבור רוב היזמים הסדרתיים).

מספר דוגמאות:
חברת Analyzd של האחים סמאט, שקמה בספטמבר 2010, נמכרה באפריל 2011 לקלרנה השבדית במחיר המוערך בעשרות מיליוני דולרים. החברה נמכרה תוך כ-8 חודשים מיום הקמתה.
לפי פירמת PwC ישראל את הרבעון הראשון של 2011 סיימה ישראל עם היקף אקזיטים של 1.7 מיליארד דולר.